חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה א ב׳

« חפץ חיים על ספרא Behar, Section 1 1 חפץ חיים על ספרא Behar, Section 1 3 »

1 ב "כי תבאו…": יכול משבאו לעבר הירדן? תלמוד לומר "אל הארץ" – ארץ המיוחדת. יכול משבאו לעמון ומואב? תלמוד לומר "אשר אני נותן לכם" – ולא עמון ומואב. מנין אתה אומר כיבשו אבל לא חילקו, חילקו למשפחות ולא חילקו לבתי אבות, חילקו לבתי אבות ואין כל אחד ואחד מכיר את חלקו – יכול יהיו חייבים בשמיטה? תלמוד לומר "שדך" – שיהא כל אחד ואחד מכיר שדהו. "כרמך" – שיהא כל אחד ואחד מכיר את כרמו.

פירוש חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה א ב׳

1 ב משבאו לעבר הירדן. מתחיל חיוב שמיטה אף שלא באו עדיין בתוכה:

2 המיוחדת. המשובחת שהיא זבת חלב ודבש אבל עבר הירדן אינה זבת חלב ודבש כדאיתא בספרי פרשת בכורים:

3 יכול משבאו לעמון ומואב. שגם הם בכלל הארץ לפי שהבטיח הקב"ה לאברהם ליתנם לזרעו לעתיד לבוא:

4 תלמוד לומר אשר אני נותן לכם. משמע שהוא נותן להם עכשיו:

5 מנין אתה אומר כיבשו אבל לא חילקו. שגם בזה לא נתחייבו עדיין בשמיטה:

6 הכי גרסינן ולא חילקו לבתי אבות או חילקו לבתי אבות ואין כל אחד וכו'. :

7 ת"ל שדך. שהיה יכול לומר השדה לא תזרע וגו':

« חפץ חיים על ספרא Behar, Section 1 1 חפץ חיים על ספרא Behar, Section 1 3 »